top of page

מוזיאון על התפר - מוזיאון חברתי לאמנות עכשווית

09.06.2023 - 20.10.2023

אוצר: חן שפירא

גדעון אגז׳ה
אור אדר

אורן אלון
תומר אסייג
תומר אפלבאום
אמיר גולדשטיין

קרן גלר
נתן דביר
ברק הימן ואלון לוי
פבל וולברג
מאיר ויגודר
דפנה טלמון

נעמה יראון
בן כהן
ורדי כהנא

ראלי מרגלית

שירה מרק
אביר סולטן
ענת סרגוסטי

יובל עמית

איילת עפרים

מוסי ערמון
עוזי פורת
הדס פרוש

אפרת קליפשטיין
מיקי קרצמן
אורי רוזנווקס
שמואל רחמני
אלדד רפאלי

רחל שאול
יסמין שטינמץ ומיה בן דוד

טל שרון

מניפה של קשרים והקשרים נפרשת בתערוכה המציגה מופעים של מחאה, התנגדות ואי ציות אזרחי בישראל מאז שנות השבעים ומציעה כמה פרספקטיבות למחשבה מחודשת על משמעותם החברתית והפוליטית.
הצפייה ברצף התצלומים ובאירועים שהם מתעדים משקפת את האפקטיביות של מחאות, יכולתן לחולל שינוי והשפעתן על המציאות, ומזמנת התבוננות בשינויים התפישתיים והטכנולוגיים החלים על צילום, תיעוד וייצוג, כמו השתתפות פעילה של צלמים במחאות. התערוכה עומדת על האפקט התקשורתי והממד התודעתי של הצילום, אשר הופך במהלך השנים למרכיב אינטגרלי באקט ההפגנה והמחאה. בחינת אופני הפעולה המגוונים של הצלם והכלים העומדים לרשותו, משקפת אסטרטגיות שונות של פעולה ומעלה מחדש שאלות לגבי תפקידו ושליחותו של האמן/הצלם, ומערכת היחסים שבין המדיום לבין המסר.
ולטר בנימין מזהיר מפני אסתטיזציה של הפוליטי. הוא חוזה את סכנת גיוס הדימויים החזותיים לצרכי תעמולה בשירות הפשיזם כך שעוצמתם האסתטית תשמש לייפוי והסוואת מנגנונים דכאניים וסמכותניים. בנימין קורא, מנגד, לפעול לפוליטיזציה של האסתטי: שימוש ביקורתי ומודע פוליטית באמנות בכדי לעורר את החושים ואת המחשבה.
התצלומים בתערוכה מציגים צדדים שונים של הפוליטיקה ושל הפרקטיקה של צילום מחאות, המעידים על גבולות חופש הביטוי והפעולה. באמצעות חיבור של נקודות מבט מגוונות, התצלומים מתחקים אחר היבטים חברתיים ואקטיביסטיים של המחאות, חושפים את שפתן החזותית ואת מידת ההשפעה שלהן, בעודם משקפים גם תהליכי התפרקות של סולידריות וערבות הדדית בחברה הישראלית.

הפקת תערוכה זו התאפשרה בעזרתם של:

לורן ומיטשל פרסר

הקרן לירושלים 

נורית סתוי, לזכר אחיה הטייס רב סרן יגאל סתוי 

שרה ובנימין גלזר

דמוקרטיה
ההסכם

04.08.2023 - 20.10.2023

אוצרת: ד"ר שיר אלוני יערי

אמן: עומר פסט

טורסטן וקטיה, זוג בגיל העמידה, נוסעים לתחנת רכבת ואוספים את דניאל, חייל צעיר שחזר זה עתה מאפגניסטן. האינטימיות בין ההורים ובנם מעורפלת, והאווירה מוזרה. למחרת, הם מתיישבים שוב במכוניתם ונוסעים לתחנה. חייל צעיר נוסף מחכה באותו מקום.
דרך סדרה של מפגשים ושחזורים אלביתיים המקשים על ההבחנה בין אמת לבדיון, הסרט בוחן חוויות של אובדן וזיכרון בהקשר משפחתי-היסטורי ספציפי, אך כזה הנוגע גם בטראומות אינדיבידואליות וקולקטיביות בזמנים ובמקומות אחרים.
 
הסרטים ומיצבי הוידאו של פסט מטשטשים תכופות את הגבולות בין אלמנטים דוקומנטריים לבדיוניים, בין מציאות לפנטזיה, ויוצרים בתוך כך ז׳אנרים היברידיים אשר בו-זמנית חוקרים ומפרים מוסכמות קולנועיות. באמצעות חזרתיות, פרגמנטציה, סיפור ועריכה יצירתיים, עבודותיו מעוררות מחשבה לגבי תהליכי היווצרותם והשתנותם של נרטיבים – אישיים, כמו גם תרבותיים ופוליטיים; באופן אשר הופך את הצופה מודע.ת לריבוי הפרספקטיבות הטמון בכל תפיסת מציאות.

המוזיאון

bottom of page