מוזיאון על התפר - מוזיאון חברתי לאמנות עכשווית

 

18/6/2020 - 31/10/2020

מינורו נומאטה, יפן
טצ’ינג הסיה, ארה”ב, טאיוואן
פריץ לאנג, אוסטריה
ליו בולין, סין
ירוסלב קוזקביץ', פולין
מייק וינקלמן, ארה"ב
דניאלה קומאני, איטליה
שי קרמר, ארה"ב, ישראל
מיאו שיאוצ’ון, סין
בן טולמן, ארה"ב
רוי טוסקאנו, פורטוגל

אוצר, רפי אתגר

 

שנת 2026 מתקרבת והאנושות יכולה לבחון מחדש את מידת התגשמותו של החזון שחזה הבמאי פריץ לאנג בסרטו מטרופוליס שהוקרן לראשונה בשנת 1926. האם בחלוף כ-100 שנה, תתגשם נבואת הזעם בה ישובו הפועלים להילחם על זכויותיהם הבסיסיות לכבוד האדם וחרותו הכלכלית כנגד כוחות העושר והקפיטליזם המכתיבים את קצב הבניה, הפיתוח המדעי והטכנולוגיה בדרך לשליטה על הכוח בעולם?
היום מביטים אנו קדימה אל העולם הנמצא במרוץ עם עצמו ואינו עוצר לרגע ועל המציאות המעצבת את עצמה בקצב שאין אנו מצליחים להדביק. מביטים אנו אל עבר ערים ענקיות שמטוסים ורחפנים טסים בין גורדי השחקים המצופפים בתוכן, והולכים לאיבוד בסבך הכבישים והמחלפים ואין ספור טורי המכוניות המשתרכות ביניהן.
כבר היום אנו מתכננים לעצמנו ולדורות הבאים את העיר העתידנית, זו המשכפלת את רעיון העולם התעשייתי, המנוכר והאכזרי שבו חיו מייסדי מטרופוליס העשירים, שכל עניינם היה לחיות בתפנוקים ובחיים טובים, כשלמולם עובדים קשי יום, חסרי בית וחסרי חופש הנאבקים על קיומם.
התערוכה מטרופוליס אם כן, מציגה את המרוץ של האדם להגיע רחוק יותר וגבוה יותר, לא בהכרח למען אוכלוסיית העולם כולו. זהו מרוץ בו מתחרות ערים גדולות המתפתחות בקצב מסחרר ולא תמיד בקורולציה לצרכים האמיתיים של כל יושביהן ולתנאים הטבעיים הנלווים לכך. תהליכים אלו נעשים בהיעדר איזון בין תכנון הפנים ותכנון החזיתות המשתקפות אל החוץ. משוואה בה יש נתק בין התכנון הפונקציונאלי לבין החזות השואפת בעיקר לרצות יצרים. זוהי משוואה אשר יש בה פער בין הפיתוחים הטכנולוגיים והמדעיים שרושם לעצמו העולם לבין השימוש שהוא עושה בהם כדי לשרת את מצבו של האדם במרחב האורבני ולהעניק לו חיים טובים יותר.
ובכן, לאן צועדת החברה האנושית?
מטרופוליס, אם תרצו, היא גרסה מתחדשת של סיפור מגדל בבל המקראי ועוד ביטוי לשאפתנותו של האדם לכיבוש עולם המחר. זוהי דרכה הנחושה של האנושות לחצות את הדמיון ולעבור את גבולות יכולותיה בכל דרך ובכל מחיר באמצעות הידע הרב שמצטבר בידיה ומכפיל את עצמו בקצב מסחרר בעידן הממוחשב שבו אנו חיים.

מטרופוליס

 

התערוכה מציגה את המרוץ של האדם להגיע רחוק יותר וגבוה יותר. זהו מרוץ בו מתחרות ערים גדולות המתפתחות בקצב מסחרר ולא תמיד בקורולציה לצרכים האמיתיים של כל יושביהן.

 
 

שי קרמר, ארה"ב, ישראל
ארקנג'לו סאסולינו, איטליה
מייק וינקלמן, ארה"ב
סון יואן ופנג יו, סין
לידיה קליפוליטי

ואנדריאס תאודורידיס, ארה"ב, יוון
בן טולמן, ארה"ב
שראון פז וצביקה מרקפלד, ישראל

אוצר, רפי אתגר

מן הפולקלור היהודי וספורי ההגדות על הגולם מפראג שנוצר כדמות אדם מגוש חומר וצרופי שמות קבליים, ועד הגולם אשר מייצר האדם בימינו אלו, חלפו כבר 500 שנה ולמרות זאת המעבר מן ההגדה למציאות לא שינה דבר. הגולם היה ונשאר חידה שאת פתרונה לא נדע בוודאות והיא צפונה בעתיד.
הגולם, שעל פי המסורת היהודית נוצר בידי המהר"ל מפראג, בן המאה ה-16, כדי להגן על הקהילה היהודית מן הפרעות ועלילות הדם אשר העלילו עליהם הגויים, לא היה אלא דמות אדם רפה שכל, שעשוי היה אף לצאת ולקום על יוצרו. למעשה אין זה אלא סיפור על הרובוט העתיק ביותר בהסטוריה שממנו אפשר ללמוד על החשש מאובדן השליטה הקיים בייצור מלאכותי דמוי אדם זה.
האם יש לנו סיבות טובות לחשוש מן המכונה האולטימטיבית בדמותנו שאנו שוקדים על פיתוחה והאם קרב היום בו תעמיד אותנו המכונה על טעותנו המרה? או במילים אחרות, האם נמצאת האנושות בדרך למאבק על השליטה אל מול מכונות יציר כפיה המתחילות לחשוב בעצמן כפי שתאר סמואל בטלר (Samuel Butler) בספרו "Darwin Among  Machine" כבר בשנת 1863?
נראה שככל שאנו עומדים מול שאלת עתידו של העולם ועתידה של האנושות המאכלסת אותו, חשוב שנשכיל להקדים ולתכנן את העתיד של הדורות הבאים תוך חשש מן הבאות וצפיה מראש באסונות שאנו עשויים להביא על עצמנו. זאת אנו חייבים לאמר בזהירות ומתוך סייג המתחייב במיוחד לאור המציאות מולה עומד העולם בימים אלו ואולי כהמשך למישנתו הנבואית של האדריכל, האמן וההוגה יונה פרידמן, אשר חשב קצת אחרת. בראיון למגזין הבריטי "BluePrint", נתן פרידמן הסבר משלו למשבר הגלובלי הנוכחי בתחומים רבים, ובין היתר ציין כי המצב בו נתון העולם נובע דווקא מתכנון יתר. "תכנון פירושו להביא בחשבון מראש כל אירוע", אמר, "למעט האירוע הבלתי צפוי מראש. אבל הבלתי צפוי לפעמים מגיע. זאת לא היתה טעות בתכנון. הטעות היתה בעצם הניסיון לתכנן משהו שאין אפשרות לתכנן אותו."

הגולם

 

האם יש לנו סיבות טובות לחשוש מן המכונה האולטימטיבית בדמותנו שאנו שוקדים על פיתוחה, והאם קרב היום בו תעמיד אותנו המכונה על טעותנו המרה? או במילים אחרות, האם נמצאת האנושות בדרך למאבק על השליטה אל מול מכונות יציר כפיה המתחילות לחשוב בעצמן?

 

 
הרשמו לניוזלטר