Line Move

ביצירת הוידאו 21 ק״ג (2023, 12:52 דק׳), מגלגלת דוֹעא בְּסיס אבן גדולה וכבדה במעלה ובמורד גופה במסע-משא ארוך ומפרך. כצופים אנו מנסים לפענח את המשימה שעומדת בפניה, מאזינים בקשב רב לשאיפותיה ונשיפותיה הכבדות, וממתינים בציפייה להצלחתה, לקתרזיס שממאן להגיע. כמו סיזיפוס מודרנית, עבודתה הקשה נידונה למאמץ חסר תוחלת, רפטטיבי ואינסופי. יצירתה התאומה, מסע קו (2023, 3:19 דק׳), היא המשך טבעי, התפתחות והרחבה של קודמתה. מהרמת אבן כבדה עוברת האמנית לנשיאת משקל גוף של אישה בת-דמותה, דומה לה אך זרה, אשר ספק נחה, ספק מובלת חסרת אונים או פצועה על גבה בתנוחה עוברית.

צמד היצירות מקיים שני מהלכים מקבילים, דומים אך שונים, של תנועה ללא תכלית. בשונה מהנוהג המסורתי, שתי המערכות במחזה מסרבות להתקדם מסיבוך להתרה. הן מעגליות וחוזרות על עצמן בהבדלים קלים, ללא שינוי משמעותי. פעולתה המינימליסטית והשקטה של האמנית משמיטה את סוף הסיפור ומבקשת מאיתנו להשלים אותו בעצמנו, בהתאמה למהלך החיים האישי שלנו. הרבדים הארכיטיפיים-מיתיים, אך גם אלה הביוגרפיים-אישיים המלווים את היצירות, שולחים כל אחת ואחד מאיתנו למחוזות פרטיים, הנשענים בו-זמנית על הזיכרון הקולקטיבי ההיסטורי-תרבותי-חברתי שלנו. על אף שיצירותיה כביכול נטולות זמן ומקום, האדמה הקשה והאבנים הגדולות קושרות אותן לכאן ועכשיו, למטענים הכבדים שאנו נושאים כחברה, שהופכים היום כבדים עוד יותר.

דוֹעא בְּסיס (דלית אל-כרמל, 1997) היא יוצרת רב־תחומית ומחנכת לאמנות. בעבודותיה – הנעות בין רישום וציור, מיצג, וידאו ופרפורמנס – היא חוקרת כיצד והיכן הפעולה התנועתית והפעולה הרישומית נפגשות ומתקיימות יחד. דרך אמנות גוף היא בוחנת את מרווח התנועה, חופש היצירה וגבולות העצמי בתוך המרחב – זה האמנותי וזה החברתי-פוליטי.