מוזיאון על התפר - מוזיאון חברתי לאמנות עכשווית

אנדריי מולודקין, רוסיה

ג׳יימס קלאר, ארה"ב

אחמד אלסודאני, עיראק, גרמניה

מרתה רוזלר, ארה"ב

כריסטיאן פיליפ מולר, שווייץ

שרה ראבר, איראן, ארה"ב

תומס הירשהורן, שווייץ

גילברט וג׳ורג׳, אנגליה

חוטה קאסטרו, פרו, בלגיה

עאדל אבידין, עיראק, פינלנד

אוביק, הודו

לילה פאזוקי, איראן

מוניר פטמי, מרוקו

יהושוע נוישטיין, ארה"ב

מואטז נאסר, מצרים

האנק ויליס תומס, ארה“ב

רוברט קוניץ, סלובקיה

מיקי קרצמן, ישראל

וולטר רובינסון, ארה“ב

קימסוג'ה, קוריאה הדרומית

אלא אבטקר, ארה“ב

מרב סודאי, ישראל

אחמד מטר, ערב הסעודית

סוון קאלדן, גרמניה

אן מסנר, ארה"ב

דויד קריפנדורף, גרמניה

עידו אברמסון, ישראל

עדים אנו לרוח חדשה המנשבת ברחבי העולם המערבי ונושפת אף בשוליו של השמאל הליברלי. משב חדש נותן את אותותיו באלו אשר עוד אתמול האמינו בשוויון ובכבוד הדדי שראוי לחלוק עם הזולת ועם האחר והעלו על נס את מושג הרב-תרבותיות. סדקים מתגלים במערב בעמודי התווך של האידאולוגיות שקראו לא מכבר לחירות ולחופש דתי ופולחני של השונה הגר בקרבם.
אירופה מתעוררת אל מציאות של מחאה מצד אזרחיה המוסלמים אשר התחנכו על ערכיה של התרבות המערבית. אליהם מצטרפים אלו אשר היגרו לשם לא מכבר, ובמחאה המונית הם יוצאים אל הרחוב להפגין ולתבוע זכויות לשוויון דתי ופולחני ולהכיר בהיותם אזרחים לכל דבר.
ההכרה בזכות ל"חירות שוויון ואחווה" – ססמתה של המהפכה הצרפתית ואבן דרך בתולדות העמים של אירופה – היתה אירוע מכונן אשר שינה את פניה של החברה והעניק לה את החופש היקר מכול. ואולם אזרחיהן של מדינות אלו לא תארו לעצמם כנראה כי כעבור מאתיים שנה ייאלצו להתחלק בזכות זו עם המוני המהגרים מארצות האסלאם אשר חיים היום בקרבם. התנגדות רבה מתעוררת לנוכח חזותם השונה של המוסלמים במרחב הציבורי, נגד הלבוש המסורתי, כיסוי הראש ויתר הסמלים הדתיים המאפיינים אותם.
המוסלמים, אשר נוכחותם נעשתה יותר ויותר מורגשת, חשים אפליה ואי צדק ואינם מהססים להפגין. הם אינם מכירים תודה בהכרח על קבלת האורחים שזכו לה על אדמת אירופה. הם אף שכחו לאלתר את היחס אל החופש בארצות מוצאם. כך או כך אין הם מרגישים כזרים עוד. את הרגשת הזרות הם החליפו בהרגשת ביטחון ואימצו עד מהרה את הרוח הליברלית של החברה שאליה הגיעו ולפיכך גם אינם מהססים לדרוש מתן ביטוי להלכה המוסלמית בחקיקה המקומית.
תפיסת העולם המוסלמית הרדיקלית אשר השפיעה רבות על מוסלמים מאמינים נמצאת ביסוד משנתו של מייסדם ואביהם הרוחני של האחים המוסלמים, חסן אל-בנא. אל-בנא, בסיפרו, "אל-סלאם פי אל-אסלאם, קורא לכל מוסלמי להמתין לשקיעתו המובטחת של המערב ולצפות להתממשותה של ההבטחה האלוהית לעלייתו של האסלאם. אל-בנא, אשר רואה את המערב כאחראי למצוקתם של המוסלמים, מגדיר את יחסם אכזרי, מתנשא, פולש, כובש ומשעבד, וסופו שישקע וייעלם מן העולם. הוא פונה אל המאמינים בקוראן לזכור כי כל מקום על פני כדור הארץ שבו מצוי מוסלמי יהפוך לטריטוריה אורגנית של האומה הגדולה, וככל שירחיקו מאמיניה לנדוד כך יתרחבו אופקיה וגבולותיה של מולדת זו.
גישתו של אל-בנא ואחרים בעקבתיו אכן קוראת למאמיני האסלאם לחצות יבשות ולהפריח קהילות ברחבי העולם כולו. בעידן של גלובליזציה ואמצעי תחבורה מהירים הופך הכול נגיש יותר, ומעבר של קהילות שלמות מצדה האחד של המפה לצדה האחר מתרחש לנגד עיניה המשתאות של האנושות כל העת. תופעת מחפשי העבודה הנודדים אל מרכזי הכלכלה העולמית והמביאים בעקבותיהם את בני משפחתם היא עניין שבשגרה. כשהמונים בתוניסיה זה לא מכבר התקוממו נגד ממשלתם המושחתת, מנהיגים ברחבי אירופה קמו והריעו לכבודם. מנגד, כשהחלו אלפי תוניסאים להגיע לנמלי איטליה ומלטה כפליטים, זמן קצר אחרי פרוץ המהפכה, לא היתה התגובה באירופה נלהבת כל כך.
המדינה הראשונה שהזדרזה לפעול נגד זרם הפליטים היתה צרפת, ששלחה שוטרים לרכבות הנוסעות בין איטליה לצרפת כדי לבדוק את תעודות הזהות של המהגרים ולחקור אותם אם יש להם כרטיסים חזרה. כעת נוקטת דנמרק צעד נוסף ושנוי במחלוקת לאחר שהודיעה כי תחל בבדיקת מסמכים בגבולותיה עם גרמניה ושוודיה בניסיון לפקח על הנכנסים.
לנוכח קיומם של אלפי מסגדים במערב (1,900 בארצות הברית, 2,100 בצרפת, 2,600 בגרמניה ויותר מ1,500 באנגליה) הופכת נוכחותם של המהגרים והמציאות הדמוגרפית הנראית לעין לדאגה בקרב הקהילה השמרנית, זאת בצד הנתונים הסטטיסטיים המציינים כי מספרם של המוסלמים במדינות האיחוד האירופי הולך ותופח באחוזים ניכרים.
באירופה חיים היום 54 מיליון מוסלמים. עד שנת 2015  צפויה אוכלוסיית אירופה המוסלמית להכפיל את עצמה ועד   2050  תהיה אוכלוסייתה כ-20 אחוז מכלל האוכלוסייה הכללית. בערים אחדות איבדו הקהילות את צביונן לחלוטין. במרסיי, בבריסל ובאמסטרדם כבר עתה מגיע שיעור התושבים המוסלמים ל-25 אחוז.


על רקע אירועים אלו מתגבשת תערוכת "סוף מערב". התערוכה מזמינה את הצופים לקחת חלק בחוויה המתרחשת בזמן אמת ולבחון את הגישות השונות של האמנים שיצרו את יצירותיהם במרחב העימותים המתואר. להתהלך בין מאבקי הכבוד, היוקרה והאמונה הטעונה במטעני חשדנות, ולהתבונן במבוכי העוינות המובילה שתי ציביליזציות למאבק קיומי של כוח ושליטה על עולם המחר.
הביקור בתערוכה מטשטש לרגע את הגבול בין דמיון למציאות. הדימויים העולים מן הרחוב ונשקפים אלינו מבעד למסכי הטלוויזיה חודרים אל חללי התצוגה במוזיאון, מושפעים מהם ומתערבים בקולם. היצירות המגיבות על המציאות אינן שופטות אותה כי אם פותחות כלפיה דיון נוסף.

רפי אתגר, אוצר התערוכה
 

סוף מערב

 

התערוכה מזמינה את הצופים לקחת חלק בחוויה המתרחשת בזמן אמת ולבחון את הגישות השונות של האמנים שיצרו את יצירותיהם במרחב העימותים המתואר. להתהלך בין מאבקי הכבוד, היוקרה והאמונה הטעונה במטעני חשדנות, ולהתבונן במבוכי העוינות המובילה שתי ציביליזציות למאבק קיומי של כוח ושליטה על עולם המחר.

 
הרשמו לניוזלטר

© 2019 

רח׳ חיל ההנדסה 4, ירושלים | טל: 972-2-6281278+ שלוחה 4 | museum@mots.org.il