יצירתו של פנחס כהן גן היא וידוי אישי והבעת ביקורת כלפי החברה ממקומו של היחיד הכואב את מצוקתה. כהן גן מגבש את זהותו ואת יחסו אל המקום תוך שהוא ניצב מבודד מול מציאות חברתית שאיננו משלים עם דרכה ואופן קיומה. היצירה היא עבורו השפה, הדרך והכלי התקשורתי שבעזרתו הוא מביע את מחאתו כנביא בשער. יצירתו של פנחס כהן גן, חתן פרס ישראל, היא מחקר מעמיק בחיינו ובאמצעות הדימויים החוברים ליצירתו הוא מצליח להעביר אלינו חוויות של משמעות קיומית של חברה הנאבקת בקשייה התרבותיים והערכיים.

​

אוצר, אפי אתגר