Exchanging Lemons in Lefkosia and Lefkoşa

יצירתו הפואטית של אובידיו אנטון עוסקת במציאות המפוצלת של ניקוסיה, בירת קפריסין — עיר המחולקת מאז 1963 בעקבות הסלמת העימות בין קפריסאים יוונים לקפריסאים טורקים. קונפליקט זה הוביל להקמת רצועת ביטחון מפורזת, הידועה בשם "הקו הירוק", על שם צבע העיפרון ששימש לסימון תוואי החלוקה על המפה. אזור החיץ, הנתון לפיקוח כוחות האו"ם, חוצה את המרקם העירוני של העיר ומפריד בין שתי הקהילות המסוכסכות. במשך עשורים מתקיימת ניקוסיה בהוויה דואלית זו, כשחיי היומיום בה מוכתבים בידי מנגנוני הפרדה ושליטה.‬

אנטון מבצע מחווה פשוטה למראה: הוא קוטף שני לימונים משני עברי השסע האתני והדתי — אחד מהצד היווני, והשני מהצד הטורקי — ומחליף ביניהם. פעולה מינורית זו, המתועדת בווידאו, הופכת להרהור שקט על טריטוריה, זהות, והמטען הסמלי של גבולות.‬

כותרת העבודה מתייחסת לכפל שמותיה של העיר — "לפקוסיה" ברפובליקה של קפריסין, ו"לפקושה" ברפובליקה הטורקית של צפון קפריסין — הבדל לשוני המסגיר שיוך קבוצתי ומשקף מתחים גיאו-פוליטיים עמוקים. באמצעות הכוריאוגרפיה העדינה של החלפת הלימונים — פרי המסמל שפע ים־תיכוני — חושף האמן את האבסורד והשרירותיות שבמחסומים הכפויים, ואת טקסי הכוח השזורים בשגרת החיים בשטח מחולק.‬

העבודה מותירה את הצופה עם תהייה אירונית ומרירה: האם ללימון טעם אחר בצדו השני של הגבול?‬