מן הפולקלור היהודי וספורי ההגדות על הגולם מפראג שנוצר כדמות אדם מגוש חומר וצרופי שמות קבליים, ועד הגולם אשר מייצר האדם בימינו אלו, חלפו כבר 500 שנה ולמרות זאת המעבר מן ההגדה למציאות לא שינה דבר. הגולם היה ונשאר חידה שאת פתרונה לא נדע בוודאות והיא צפונה בעתיד.
הגולם, שעל פי המסורת היהודית נוצר בידי המהר"ל מפראג, בן המאה ה-16, כדי להגן על הקהילה היהודית מן הפרעות ועלילות הדם אשר העלילו עליהם הגויים, לא היה אלא דמות אדם רפה שכל, שעשוי היה אף לצאת ולקום על יוצרו. למעשה אין זה אלא סיפור על הרובוט העתיק ביותר בהסטוריה שממנו אפשר ללמוד על החשש מאובדן השליטה הקיים בייצור מלאכותי דמוי אדם זה.
האם יש לנו סיבות טובות לחשוש מן המכונה האולטימטיבית בדמותנו שאנו שוקדים על פיתוחה והאם קרב היום בו תעמיד אותנו המכונה על טעותנו המרה? או במילים אחרות, האם נמצאת האנושות בדרך למאבק על השליטה אל מול מכונות יציר כפיה המתחילות לחשוב בעצמן כפי שתאר סמואל בטלר (Samuel Butler) בספרו "Darwin Among  Machine" כבר בשנת 1863?
נראה שככל שאנו עומדים מול שאלת עתידו של העולם ועתידה של האנושות המאכלסת אותו, חשוב שנשכיל להקדים ולתכנן את העתיד של הדורות הבאים תוך חשש מן הבאות וצפיה מראש באסונות שאנו עשויים להביא על עצמנו. זאת אנו חייבים לאמר בזהירות ומתוך סייג המתחייב במיוחד לאור המציאות מולה עומד העולם בימים אלו ואולי כהמשך למישנתו הנבואית של האדריכל, האמן וההוגה יונה פרידמן, אשר חשב קצת אחרת. בראיון למגזין הבריטי "BluePrint", נתן פרידמן הסבר משלו למשבר הגלובלי הנוכחי בתחומים רבים, ובין היתר ציין כי המצב בו נתון העולם נובע דווקא מתכנון יתר. "תכנון פירושו להביא בחשבון מראש כל אירוע", אמר, "למעט האירוע הבלתי צפוי מראש. אבל הבלתי צפוי לפעמים מגיע. זאת לא היתה טעות בתכנון. הטעות היתה בעצם הניסיון לתכנן משהו שאין אפשרות לתכנן אותו."