אודות המוזיאון

מוזיאון על התפר הינו מוזיאון חברתי לאמנות עכשווית, הממוקם בירושלים. המוזיאון, בדרכו הייחודית, מציג את האמנות כשפה נטולת גבולות כדי להעלות לדיון ציבורי סוגיות חברתיות שנויות במחלוקת. במוקד התערוכות המתחלפות במוזיאון עומדים תפרים לאומיים, מעמדיים, אתניים ודתיים בהקשריהם המקומיים והאוניברסאליים.

המוזיאון מחויב לבחינת המציאות החברתית של הקונפליקטים באזורנו, לקידום דיאלוג בצל חוסר הסכמה, ולעידוד מחויבות חברתית המבוססת על המשותף ולא על השונה.

בין מאי 2005 ויוני 2008 הוצגה במוזיאון סדרה של תערוכות בנושא זכויות אדם. את הסדרה פתחה התערוכה סוף הדרך אשר עסקה באיום שמציבה האלימות למרקם החברתי.

התערוכה השנייה בסדרה, שווים ושווים פחות נפתחה בספטמבר 2006. התערוכה שעסקה בתמת עבודה/עבדות הוקדשה לעיון במצוקת הקיום של האדם בעולם של גלובליזציה והגירה.

בקיץ 2007 נפתחה במוזיאון התערוכה חיים חשופים, השלישית והאחרונה באשכול התערוכות שעסקו בזכויות אדם. התערוכה, שננעלה ביוני 2008, התמקדה בתפר ההולך ונפרם בין מצבים חריגים למצבים נורמטיביים. מטרתה העיקרית היתה להצביע על המקום שבו מצב החירום הזמני הופך למצב לגיטימי מתמשך, המוביל בסופו של דבר לפרנויה של חשדנות ולשימוש באלימות לצורך השכנת סדר ציבורי.

ביולי 2008 נפתחה במוזיאון התערוכה רעידת אדם שהוקדשה לבחינת החרדה בהקשריה המקומיים והאוניברסאליים. תערוכה זו ביקשה לחשוף ולהדגיש את התמודדותנו הרגשית עם סביבתנו, ומבעד לפריזמת החרדה, לבחון את תגובותינו כמי שנפגעים וכמי שפוגעים. כל זאת במטרה לנסות להבין את הדינאמיקה של היחסים החברתיים והפוליטיים ולהשפיע עליה.

במאי 2009 הוצגה במוזיאון התערוכה אדם אדמה. התערוכה עסקה בדיון המבוסס על היבטים מגוונים של הבחנות ועמדות, של אמונות, אידיאולוגיות ונקודות מוצא חברתיות, פוליטיות וכלכליות, הבוחנות את המפגש המורכב בין אדם לסביבה ובין אדם לטבע. התערוכה הציעה קריאה ביקורתית, המניחה שמפגשים אלה מהווים מראָה לתופעות רחבות יותר. במראה זו משתקף משבר היחסים בין האדם לסביבה, המתבטא בהזנחה, כיבוש והחלשה.

בימים אלו מוצגת במוזיאון התערוכה בית בלי בית אשר מבקשת לבחון את היחס בין הבית הפרטי למדינה. לעמוד על הדמיון הצורני והתפקודי המאפשר להגדיר את שני המרחבים האלו כ"בית" (הבית הלאומי) ועל ההבדל המציב באופן מסורתי את האחד בספירה הפרטית (או הטבעית) ואת האחר בספירה הפוליטית.

ההבדל ייבחן לאור ההצבה המסורתית (מאז אריסטו) של הבית כ"אחר" של הפוליטי המכיל את מה שהוצא ממנו ועל ידי כך מסמן את קווי המתאר של הפוליטי, אותם אסור לו לחצות. הבית נתפס כדבר "טבעי", כמקום בו שולטים הצרכים שאינם מעניינו של המרחב הציבורי המעוצב. כמו כן, הפנים שלו מסומן כמרחב פרטי,בטוח, הנמצא מחוץ לגבולות ההתערבות הלגיטימית של השלטון.

הבית בו שוכן מוזיאון על התפר נבנה בשנת 1932 ע"י האדריכל הערבי-נוצרי אנטון ברמכי.

בתקופה שבה היתה ירושלים מחולקת (1948-1967) שימש הבית כעמדה צבאית ישראלית (עמדת תורג'מן), אשר ניצבה על קו התפר בין ישראל לירדן מול "מעבר מנדלבאום", המעבר היחיד בין שני חלקי העיר.

מוזיאון על התפר נוסד ב 1999 הודות לתרומתה הנדיבה של משפחת גאורג פון-הולצברינק מגרמניה, באמצעותה של הקרן לירושלים וביוזמתו של המעצב והאוצר של המוזיאון, רפי אתגר.